קיבוץ אורטל - מיקי נירון

 

תחת הכותרת "אנשים זה בטבע שלנו" החליטו לפני כשלוש שנים חברי קיבוץ אורטל לאפשר בנייה של הרחבה קהילתית בישוב במקביל לקליטה המסורתית של משפחות לאגודה השיתופית. מדובר במהלך שאפשר להגדירו כחסר תקדים, בעיקר כיוון שמדובר בקיבוץ שיתופי המעוניין שגם תושבי ההרחבה יהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה. איך זה הולך לקרות? מזכיר היישוב רן קמינסקי, ומועמדים הנקלטים בשני המסלולים מספרים על המהלך המתוכנן.
 

הקיבוץ מתפרנס עד היום בעיקר מחקלאות הכוללת מטעים נשירים, רפת, כרמים וגידולי בקר, אך גם מתיירות ושותפות ביקב רמת הגולן, מחלבות הגולן, פירות גולן ומפעלי תעשייה נוספים.

בקיבוץ אורטל חיים כרגע 105 חברים שרובם עובדים במקצועות חופשיים מחוץ לקיבוץ ושש משפחות שנמצאות בתקופת המועמדות לחברות שנמשכת שנתיים. בזמן המועמדות, המשפחות גרות בדיור זמני על בסיס הבתים הפנויים ובמקביל, הקיבוץ בונה להם בתים חדשים אליהם יעברו סמוך לתקופת הקבלה לחברות.

מאז שהחל התהליך נבנו שמונה בתים בקצב משתנה (תלוי בהחלטות הקיבוץ). בתוכנית שנכתבה לפני כשלוש שנים, נקבע שהקיבוץ יקבל עוד 24 משפחות, לחברות באגש"ח מתוכן חמש כבר התקבלו לחברות ועוד 20 משפחות להרחבה הקהילתית מתוכן הגיעו כבר שש ובתיהם יתחילו להיבנות בקרוב.

 

במסגרת ההחלטה, נקבע שבנוסף להרחבה, ייבנו גם בתים חדשים בקיבוץ לנקלטים החדשים שיצטרפו לחברות באגש"ח.
נשמע מורכב? לא אם שואלים את המזכיר רן קמינסקי:

"ההחלטה נבעה ממספר שיקולים, שניים פרקטיים ואחד עקרוני מהותי. השיקולים הפרקטיים היו הרצון להימנע מכניסה לתהליך נוסף של החלטות לקביעת סדר עדיפויות למעבר ותיקים לבתים חדשים וכל המשתמע מכך.
זה היה מעכב את תחילת הקליטה בעוד שנה לפחות. שיקול פרקטי נוסף היה שבנייה לחברים חדשים אינה פותחת התחייבות לכלל החברים ואנו יכולים לעצור אותה בכל רגע נתון.
אך מעל שני אלה עמד שיקול עקרוני של האופן בו אנו רוצים לקלוט את החברים החדשים. החלטה זו מראה כי אורטל קולטת לא מתוך משבר ולא מניסיון לחפש מי שיממן לחברים הוותיקים פנסיה או בתים חדשים. אנו מחפשים שותפים מלאים לכל דבר ועניין ומתן זכות השיכון לחברים חדשים היא אמירה ברורה וחד משמעית בנושא. ההחלטה עברה פה אחד באסיפה לאחר תהליך קהילתי של שמונה חודשים. זוהי החלטה אמיצה של חברים ותיקים וצעירים שרואים את טובת אורטל לא פחות ממה שהם רואים את טובתם האישית ורואים את ההמשכיות והעתיד של אורטל כחשוב לא פחות מההווה והיום יום של כל אחד ואחד מהם."

 

כדי שהתהליך יתקיים לאורך כל שלביו בצורה האידיאלית, הוחלט לפצל את ריכוז הפרויקט לשלושה
צוותים מרכזיים- שיווק, היכרות וועדת קליטה. על התימרון של הגורמים בקליטה לשני המסלולים, מספר רן: "זהו אתגר גדול לקלוט בו זמנית לשני מסלולים, הן לחברות והן להרחבה קהילתית. מתוך הרצון שבסופו של דבר תהיה באורטל קהילה אחת, גם אם היא בת שני סטאטוסים החלטנו שגם תהליך הקליטה יבוצע על ידי אותם גורמים. פיצלנו את תהליך הקליטה לשלושה חלקים: שיווק, הכרות (קבלה), קליטה. כל שלב הוא בעל אוריינטציה אחרת ולכן נכון לפצל את העשייה לבעלי תפקיד וצוותים נפרדים אך הדגש היה שכל בעל תפקיד פועל עם צוותו בשני המסלולים. השיווק משווק הן להרחבה והן לחברות וכך גם צוות ההיכרות והקליטה. על מנת לתאם בין כל השלבים ומהערכות הקמנו מנהלת שנפגשת אחת לחודש ומסנכרנת את המערכת. עד כה זה עובד טוב, ההצלחה טמונה בשני מנועים. האחד, שלושה בעלי תפקיד מרכזיים שכל אחד מניע את התחום שלו והשני כ-23 חברים אשר השתלבו בצוותי העבודה ומסייעים בכל העשייה."

אורי הייטנר מרכז צוות ההיכרות בישוב, מחזק את דבריו של רן: "איני נתקל בקושי בתמרון בין המסלולים, כיוון שאין כל צורך בתמרון כזה. כמעט כל הפניות מיועדות מראש לאחד המסלולים, וכך אנו מטפלים בפניה. במקרים החריגים שבהם הפניה לא הייתה ממוקדת מראש לאחד המסלולים, הצגנו את שני המסלולים והמשפחה בחרה את המסלול שבה ברצונה ללכת. באופן כללי, הפניות לקליטה לחברות בקיבוץ השיתופית רבות יותר, באופן משמעותי. לכן, איננו עוסקים היום כלל בשיווק לקליטה לחברות." 

 

איך אתה מעריך שההרחבה הקהילתית עשויה להשפיע על אורטל כקיבוץ שיתופי?

רן: "ההחלטה על הרחבה קהילתית היא פריצת דרך באורטל, הנושא עלה בעבר ולא אושר. כיום ממקום חזק אנו מאמינים שאפשר להיות גם קיבוץ שיתופי וגם לאפשר למשפחות מעולות שרוצות לחיות אתנו להצטרף מבלי להיות חברים מלאים. כשהחלטנו על קליטה בשני מסלולים במקביל החלטנו כי אורטל תגיע ל-100 בתי אב ותשמור על יחס של 80:20 לחברות בקיבוץ. הקיבוץ ימשיך להתנהל ברובו ובעיקרו כקיבוץ שיתופי עם שותפים אשר חיים אתנו כתושבים. זהו אתגר לשותפות אבל הסיכוי שבו רב מן הסיכון."

 

שנתיים אחרי תחילת התהליך, האם לדעתך הוא עומד בציפיות?

רן: "עומד בציפיות והרבה מעבר. ראשית, אנו מקבלים פניות מרובות להצטרף לקליטה בחברות מלאה. הרבה יותר ממה שחשבנו. מאז שהתחלנו את התהליך נקלטו באורטל 11 משפחות ונבנו 8 בתים חדשים. העומס העיקרי מתבטא בביצוע תהליך היכרות הדדית יסודי ומעמיק ושמביא אותנו לקבל כל שנה החלטה קשה מי מבין המשפחות שפנו אלינו תצטרף. שנית, כל תהליך הקליטה יצר באורטל אדוות רבות של עשייה, חידוש וצמיחה של הקיבוץ. חשוב לציין כי הופתענו לגלות כי דווקא צירוף משפחות להרחבה הקהילתית היה מורכב יותר ובפועל לוחות הזמנים התעכבו אבל אנחנו בפריצת דרך ובחודשים הקרובים אנו מאמינים שתחל עבודת התשתיות והקבוצה הראשונה שהתגבשה תחל את בניית ביתה.”

 

אחת מהמשפחות המשתייכת לקבוצה הראשונה שבתיה ייבנו בהרחבה הקהילתית היא משפחת רובין שעברה לאורטל מנצרת עילית לפני כשנה. ליאור האב מספר מה הוביל אותם לצפון הגולן: "בחרנו לעזוב את נצרת עילית מתוך רצון להגשים חלום ישן שלי לגור ברמת הגולן.

ב-2002 עלינו למרום הגולן לבחון אפשרות להיקלט להרחבה אך בשעתו, המקום לא נראה לנו והאתגרים שעמדו בפנינו כמשפחה עם ילד ותינוק היו נראים מורכבים מאוד.  החלום המשיך לפעפע עם כל טיול משפחתי באזור, הרגשתי חיבור למקום, חיבור בזכות אבי מירל רובין ז"ל שנלחם כאן. לפני כשנה וחצי, הגענו למפגשי היכרות והתרשמנו מאוד מתפיסתה הקהילתית של אורטל, מהאנשים שפגשנו, מהרעיון של להיקלט להרחבה אבל להרגיש ולחיות בקהילה האורטלית.”

 

התקוות הגדולות של ליאור לוו בחששות באופן טבעי, אך עם הבחירה בקליטה למסלול ההרחבה, הם התפוגגו די מהר: "החששות שהיו לנו היו בעיקר לגבי קשיי הסתגלות וקליטה של ילדינו גם במערכת הקיבוצית וגם במערכת החינוך. לשמחתנו תהליך הקליטה שלהם היה מדהים ושמענו לא פעם גם בקיבוץ וגם בבית הספר שקשה להאמין שהגענו רק לפני שמונה חודשים, כי 'זה כאילו שהילדים נולדו כאן'. הבחירה במסלול ההרחבה נבעה משיקול כלכלי, שנינו, אשתי אסנת ואני בעלי עסקים מצליחים, המאמינים באחריות כלכלית אישית ולכן מצאה חן בעיננו הגישה האורטלית שלמרות שפנינו למסלול הרחבה אנחנו חלק מהקהילה וזאת בניגוד לחברנו שנקלטו להרחבות בקיבוצים בעמק שם יש הפרדה ברורה ולעתים עוינת בין חברי הקיבוץ לחברי ההרחבה.”