top of page
  • YouTube - White Circle
  • Facebook - White Circle
  • Google+ - White Circle
  • Instagram - White Circle

קיבוץ אורטל - מיקי נירון

 

תחת הכותרת "אנשים זה בטבע שלנו" החליטו לפני כשלוש שנים חברי קיבוץ אורטל לאפשר בנייה של הרחבה קהילתית בישוב במקביל לקליטה המסורתית של משפחות לאגודה השיתופית. מדובר במהלך שאפשר להגדירו כחסר תקדים, בעיקר כיוון שמדובר בקיבוץ שיתופי המעוניין שגם תושבי ההרחבה יהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה. איך זה הולך לקרות? מזכיר היישוב רן קמינסקי, ומועמדים הנקלטים בשני המסלולים מספרים על המהלך המתוכנן.
 

הקיבוץ מתפרנס עד היום בעיקר מחקלאות הכוללת מטעים נשירים, רפת, כרמים וגידולי בקר, אך גם מתיירות ושותפות ביקב רמת הגולן, מחלבות הגולן, פירות גולן ומפעלי תעשייה נוספים.

בקיבוץ אורטל חיים כרגע 105 חברים שרובם עובדים במקצועות חופשיים מחוץ לקיבוץ ושש משפחות שנמצאות בתקופת המועמדות לחברות שנמשכת שנתיים. בזמן המועמדות, המשפחות גרות בדיור זמני על בסיס הבתים הפנויים ובמקביל, הקיבוץ בונה להם בתים חדשים אליהם יעברו סמוך לתקופת הקבלה לחברות.

מאז שהחל התהליך נבנו שמונה בתים בקצב משתנה (תלוי בהחלטות הקיבוץ). בתוכנית שנכתבה לפני כשלוש שנים, נקבע שהקיבוץ יקבל עוד 24 משפחות, לחברות באגש"ח מתוכן חמש כבר התקבלו לחברות ועוד 20 משפחות להרחבה הקהילתית מתוכן הגיעו כבר שש ובתיהם יתחילו להיבנות בקרוב.

 

במסגרת ההחלטה, נקבע שבנוסף להרחבה, ייבנו גם בתים חדשים בקיבוץ לנקלטים החדשים שיצטרפו לחברות באגש"ח.
נשמע מורכב? לא אם שואלים את המזכיר רן קמינסקי:


"ההחלטה נבעה ממספר שיקולים, שניים פרקטיים ואחד עקרוני מהותי. השיקולים הפרקטיים היו הרצון להימנע מכניסה לתהליך נוסף של החלטות לקביעת סדר עדיפויות למעבר ותיקים לבתים חדשים וכל המשתמע מכך.
זה היה מעכב את תחילת הקליטה בעוד שנה לפחות. שיקול פרקטי נוסף היה שבנייה לחברים חדשים אינה פותחת התחייבות לכלל החברים ואנו יכולים לעצור אותה בכל רגע נתון.
אך מעל שני אלה עמד שיקול עקרוני של האופן בו אנו רוצים לקלוט את החברים החדשים. החלטה זו מראה כי אורטל קולטת לא מתוך משבר ולא מניסיון לחפש מי שיממן לחברים הוותיקים פנסיה או בתים חדשים. אנו מחפשים שותפים מלאים לכל דבר ועניין ומתן זכות השיכון לחברים חדשים היא אמירה ברורה וחד משמעית בנושא. ההחלטה עברה פה אחד באסיפה לאחר תהליך קהילתי של שמונה חודשים. זוהי החלטה אמיצה של חברים ותיקים וצעירים שרואים את טובת אורטל לא פחות ממה שהם רואים את טובתם האישית ורואים את ההמשכיות והעתיד של אורטל כחשוב לא פחות מההווה והיום יום של כל אחד ואחד מהם."

 

כדי שהתהליך יתקיים לאורך כל שלביו בצורה האידיאלית, הוחלט לפצל את ריכוז הפרויקט לשלושה
צוותים מרכזיים- שיווק, היכרות וועדת קליטה. על התימרון של הגורמים בקליטה לשני המסלולים, מספר רן: "זהו אתגר גדול לקלוט בו זמנית לשני מסלולים, הן לחברות והן להרחבה קהילתית. מתוך הרצון שבסופו של דבר תהיה באורטל קהילה אחת, גם אם היא בת שני סטאטוסים החלטנו שגם תהליך הקליטה יבוצע על ידי אותם גורמים. פיצלנו את תהליך הקליטה לשלושה חלקים: שיווק, הכרות (קבלה), קליטה. כל שלב הוא בעל אוריינטציה אחרת ולכן נכון לפצל את העשייה לבעלי תפקיד וצוותים נפרדים אך הדגש היה שכל בעל תפקיד פועל עם צוותו בשני המסלולים. השיווק משווק הן להרחבה והן לחברות וכך גם צוות ההיכרות והקליטה. על מנת לתאם בין כל השלבים ומהערכות הקמנו מנהלת שנפגשת אחת לחודש ומסנכרנת את המערכת. עד כה זה עובד טוב, ההצלחה טמונה בשני מנועים. האחד, שלושה בעלי תפקיד מרכזיים שכל אחד מניע את התחום שלו והשני כ-23 חברים אשר השתלבו בצוותי העבודה ומסייעים בכל העשייה."

אורי הייטנר מרכז צוות ההיכרות בישוב, מחזק את דבריו של רן: "איני נתקל בקושי בתמרון בין המסלולים, כיוון שאין כל צורך בתמרון כזה. כמעט כל הפניות מיועדות מראש לאחד המסלולים, וכך אנו מטפלים בפניה. במקרים החריגים שבהם הפניה לא הייתה ממוקדת מראש לאחד המסלולים, הצגנו את שני המסלולים והמשפחה בחרה את המסלול שבה ברצונה ללכת. באופן כללי, הפניות לקליטה לחברות בקיבוץ השיתופית רבות יותר, באופן משמעותי. לכן, איננו עוסקים היום כלל בשיווק לקליטה לחברות." 

 

איך אתה מעריך שההרחבה הקהילתית עשויה להשפיע על אורטל כקיבוץ שיתופי?

רן: "ההחלטה על הרחבה קהילתית היא פריצת דרך באורטל, הנושא עלה בעבר ולא אושר. כיום ממקום חזק אנו מאמינים שאפשר להיות גם קיבוץ שיתופי וגם לאפשר למשפחות מעולות שרוצות לחיות אתנו להצטרף מבלי להיות חברים מלאים. כשהחלטנו על קליטה בשני מסלולים במקביל החלטנו כי אורטל תגיע ל-100 בתי אב ותשמור על יחס של 80:20 לחברות בקיבוץ. הקיבוץ ימשיך להתנהל ברובו ובעיקרו כקיבוץ שיתופי עם שותפים אשר חיים אתנו כתושבים. זהו אתגר לשותפות אבל הסיכוי שבו רב מן הסיכון."

 

שנתיים אחרי תחילת התהליך, האם לדעתך הוא עומד בציפיות?

רן: "עומד בציפיות והרבה מעבר. ראשית, אנו מקבלים פניות מרובות להצטרף לקליטה בחברות מלאה. הרבה יותר ממה שחשבנו. מאז שהתחלנו את התהליך נקלטו באורטל 11 משפחות ונבנו 8 בתים חדשים. העומס העיקרי מתבטא בביצוע תהליך היכרות הדדית יסודי ומעמיק ושמביא אותנו לקבל כל שנה החלטה קשה מי מבין המשפחות שפנו אלינו תצטרף. שנית, כל תהליך הקליטה יצר באורטל אדוות רבות של עשייה, חידוש וצמיחה של הקיבוץ. חשוב לציין כי הופתענו לגלות כי דווקא צירוף משפחות להרחבה הקהילתית היה מורכב יותר ובפועל לוחות הזמנים התעכבו אבל אנחנו בפריצת דרך ובחודשים הקרובים אנו מאמינים שתחל עבודת התשתיות והקבוצה הראשונה שהתגבשה תחל את בניית ביתה.”

 

אחת מהמשפחות המשתייכת לקבוצה הראשונה שבתיה ייבנו בהרחבה הקהילתית היא משפחת רובין שעברה לאורטל מנצרת עילית לפני כשנה. ליאור האב מספר מה הוביל אותם לצפון הגולן: "בחרנו לעזוב את נצרת עילית מתוך רצון להגשים חלום ישן שלי לגור ברמת הגולן.

ב-2002 עלינו למרום הגולן לבחון אפשרות להיקלט להרחבה אך בשעתו, המקום לא נראה לנו והאתגרים שעמדו בפנינו כמשפחה עם ילד ותינוק היו נראים מורכבים מאוד.  החלום המשיך לפעפע עם כל טיול משפחתי באזור, הרגשתי חיבור למקום, חיבור בזכות אבי מירל רובין ז"ל שנלחם כאן. לפני כשנה וחצי, הגענו למפגשי היכרות והתרשמנו מאוד מתפיסתה הקהילתית של אורטל, מהאנשים שפגשנו, מהרעיון של להיקלט להרחבה אבל להרגיש ולחיות בקהילה האורטלית.”

 

התקוות הגדולות של ליאור לוו בחששות באופן טבעי, אך עם הבחירה בקליטה למסלול ההרחבה, הם התפוגגו די מהר: "החששות שהיו לנו היו בעיקר לגבי קשיי הסתגלות וקליטה של ילדינו גם במערכת הקיבוצית וגם במערכת החינוך. לשמחתנו תהליך הקליטה שלהם היה מדהים ושמענו לא פעם גם בקיבוץ וגם בבית הספר שקשה להאמין שהגענו רק לפני שמונה חודשים, כי 'זה כאילו שהילדים נולדו כאן'. הבחירה במסלול ההרחבה נבעה משיקול כלכלי, שנינו, אשתי אסנת ואני בעלי עסקים מצליחים, המאמינים באחריות כלכלית אישית ולכן מצאה חן בעיננו הגישה האורטלית שלמרות שפנינו למסלול הרחבה אנחנו חלק מהקהילה וזאת בניגוד לחברנו שנקלטו להרחבות בקיבוצים בעמק שם יש הפרדה ברורה ולעתים עוינת בין חברי הקיבוץ לחברי ההרחבה.”

 

בשכנות למשפחת רובין, תגור משפחת פרחי שהגיעה לאורטל בשנת 2000 ועד לפני שנתיים החליטה לעזוב את החברות באגש"ח לטובת מעבר להרחבה הקהילתית במעמד תושבות. דנה פרחי מספרת על התחושות המעורבות: "ההחלטה לעבור להרחבה הקהילתית נבעה מההבנה שלנו, שאנחנו מאד אוהבים את קהילת אורטל ומחוברים אליה, שמחים לחיות בה ולהוות חלק בפן החברתי, התרבותי, האישי והקהילתי. במקביל , אנו רוצים לחיות בעצמאות כלכלית, דבר שאינו אפשרי באורטל ולכן, השילוב של חיים בקהילה תוך עצמאות כלכלית, הוא השילוב הנכון עבורנו. בחודשים הראשונים, תחושתנו הייתה מעט מורכבת , וכך גם הייתה התחושה בקהילה. לא כל כך ידעו איך 'לאכול' את התבשיל החדש, שלא היה קיים עד עכשיו באורטל. גם אנחנו חיפשנו את האיזונים החדשים שנכונים לנו ומתאימים לקהילה. חיפשנו את הדרך שתאפשר להתנתק במובנים מסוימים, ולהשאר מחוברים לגמרי במובנים אחרים. בתחושתי, היומיום והשגרה, ההבנה ששום דבר לא השתנה בנו בהפיכתנו לתושבים, המשך עשייתנו בתחומים בהם אנו פעילים, וההסתגלות להגדרות החדשות, כל אלה אפשרו את התחושה הנעימה שאורטל היא הבית, גם כחברים וגם כתושבים.”

 

לדעתה של דנה, צירוף תושבים של ההרחבה לא יפגע בקהילה השיתופית אלא יחזק אותה: להערכתי, תהיה חברה מגוונת וגדולה יותר, משולבת ותיקים וחדשים, מבוגרים וצעירים, הגדלת בתי הילדים וחברת נוער וצעירים גדולה יותר. חברה שהחיים בה מעוניינים בחיי קהילה ועשייה משותפת, תקדם את אורטל ותצמיח אותה דמוגרפית וקהילתית. הבנייה אמורה להתחיל בעוד מספר חודשים, ואנו נהייה מעורבים בה כמובן.”

 

חשוב להזכיר שאורטל הוא הקיבוץ היחיד בגולן שפועל עדיין במתכונת שיתופית ולכן הביקוש מצד משפחות צעירות, הוא דווקא למסלול הקליטה לחברות. לפני כשנתיים, איתמר בן ארי, מנהל מיחשוב ברשת הולמס פלייס, החליט להמשיך עם הקריירה מהקיבוץ הקטן שבו התאהב במבא ראשון: "ההחלטה הגדולה" התגבשה במשך כמה חודשים. עוד בתחילת הקשר שלנו, כשגרנו ברעננה, דיברנו על כך שלא נרצה לגדל משפחה בעיר. כשבני נדב נולד, התחלנו בחיפושים -  קודם באיזור השרון, ולאט לאט הרדיוס התרחב. באיזשהו שלב הגענו להחלטה שאם כבר מחוץ לעיר – אז רק לקיבוץ, עבור חיי הקהילה והחינוך. אלו היו חודשים בהם חרשנו את האינטרנט ואת הארץ, למצוא מקום שיהיה לנו בית. בשלב מסוים בחיפושים, קצת לפני היאוש, זרקנו לאוויר את הפנטזיה של מעבר לרמת הגולן. התייעצנו עם בני משפחה שגרים בנווה אטי"ב, ומהם באה ההמלצה על קיבוץ אורטל. קבענו פגישה עם מנהל הקהילה בקיבוץ והגענו ביום שישי אחד. בדרך חזרה לרעננה הרגשנו שנינו שהנה - אולי סופסוף מצאנו, ואף יותר מכך – קיבוץ שיתופי. התחלנו את תהליך ההכרות ובכל שלב התאהבנו באורטל יותר ויותר.”

 

איך קיבלו המכרים את החלטתכם והאם כבר הספקתם להשתלב בקהילה?

"למרות הקושי בכך שנגור רחוק, המשפחה תמכה מאד. אמנם היו בזמן התהליך ספקות מצידם באשר לשפיותנו, אבל דאגנו לשתף אותם בתחושותינו לכל אורך התהליך, והם הבינו שזה הצעד המתאים עבורנו. החברים פירגנו בעיקר ורוב התגובות היו בסגנון "איזה אומץ" ו-"הלוואי עלי, אבל בעלי בחיים לא יסכים!". הרבה גם תהו איך נסתדר כ"כ רחוק מההורים, ואם לא ישעמם לנו, אבל עכשיו הם כבר יודעים שחיי החברה שלנו פעילים ועמוסים ברמה שאי אפשר אפילו להשוות לעיר. הגענו בדיוק לפני שנה ואפשר להגיד שההתאקלמות של שנינו היא מעבר לציפיות שהיו לנו. ההרגשה היא שהשתלבנו בצורה טובה מאד. אנחנו אוהבים את הגולן, ואת אורטל על האנשים שבה. אין דרך טובה יותר לתאר זאת מאשר המוטו "אורטל זה הבית". אנחנו לא מסוגלים לדמיין את עצמנו גרים במקום אחר.

את האידיליה באחד האזורים היפים במדינה מלווה המתח בגבול הסורי בעקבות המצב הביטחוני שהשתנה בשנים האחרונות. הסיטואציה הזו לא בהכרח משפיעה על אורח החיים המקומי, כפי שאיתמר מתאר: "עלינו המצב לא משפיע בכלל. עברנו לאורטל מיד בסיום "צוק איתן", כך שהספקנו לחוות הרבה אזעקות אפילו ברעננה. בנוסף, יש לנו משפחה וחברים באיזור הדרום ועוטף עזה, כך שאנחנו יודעים כמה גרוע זה באמת יכול להיות. בסופו של דבר האיום הבטחוני הוא חלק מהחיים בישראל, לא משנה איפה אתה גר. בכל מקרה הגבול עם סוריה הוא יחסית שקט. רוב הרעש מגיע מאימונים של צה"ל באיזור ולמרות זאת – ההסברים האלו לא מספקים את האימהות שלנו.”

משפחות המעוניינות להיקלט להרחבה הקהילתית בקיבוץ אורטל, מוזמנות ליצור קשר עם מרכז מידע גולן *2131.

bottom of page